בכל קורס לניהול פרויקטים מדברים על נושא ניהול הסיכונים ככלי שבא לעזור למנהל הפרויקט להתמודד עם סיטואציות אשר עלולות להופיע בשלבים שונים של הפרויקט ולסכן את הצלחת הפרויקט.
לטעמי, ניהול סיכונים הוא לא רק כלי המשמש בניהול פרויקטים, אלא מהווה דרך חיים וצורת מחשבה.
ברגע שניהול סיכון הופך להיות חלק מצורת המחשבה השגרתית, אזי ניתן להיערך להתמודדות עם מצבים שונים בחיים בכלל ובחיי העבודה בפרט.
הרי לא כל הזמן אנחנו רק מנהלים פרויקטים. יש עוד משימות שאנחנו כמנהלים ועובדים כאחד אמורים להתמודד איתם במציאות היומיומית.
אם נאמן את עצמנו לחשוב באילו סיטואציות מאתגרות אנחנו צפויים להיתקל, נוכל גם להיערך אליהם מספיק זמן מראש ולהכין תוכניות מגירה להתמודדות מוצלחת.
לדוגמא, אם בתחילת כל יום, אחרי שהגדרנו את היעדים שלנו לאותו יום, ננסה לדמיין את סוף אותו יום וננסה לחשוב מה גרם לנו לא לעמוד ביעדים שלנו (רק בדמיון, בלי עין הרעJ), זה מייד יציף לנו את הסיכונים שיגרמו לנו לא לעמוד ביעדים שלנו באותו יום, וכך נוכל להתכונן.
בהצלחה בהגשמת כל היעדים, האישיים והארגוניים!
האמת היא שרובנו מנהלים סיכונים כל הזמן בחיי היומיום - למשל מה אם הילד יהיה חולה בבוקר ואני צריכה להגיע לפגישה דחופה (פתרון אפשרי: לתת אקמול ולהעמיד פנים מופתעים לגמרי כשהגננת מתקשרת). הורות בכלל היא תרגיל לא רע בניהול סיכונים, ולמען האמת אם כבר מדברים אז גם בזוגיות לא חסר, ובכלל - כמעט כל אספקט של החיים שלנו נגוע בניהול סיכונים אינטנסיבי. לכן, זה כל כך מפתיע שניהול סיכונים בפרויקט לא בא לנו טבעי.
השבמחק